בן יעל ויונתן.
נולד ביום י"ז בכסלו תש"ל(27.11.1969) בקיבוץ נוה ים, בן בכור למשפחה בת שני ילדים. עפר החל ללמוד בבית-הספר היסודי בקיבוץ נוה ים. במלאת לו תשע שנים עברה המשפחה להתגורר בחולון, שם המשיך לימודיו היסודיים בבית-הספר 'ביאליק'. כשמלאו לעפר ארבע-עשרה שנה עברה המשפחה לביתה ביבנה, שם המשיך לימודיו בבית-הספר התיכון 'גינסבורג' במגמה הומנית ביולוגית.
עפר – בחור יפה תואר שמבטו ותוי פניו החדים והברורים מעידים על אישיות בוגרת, מיוחדת. כשחשב על תוכניותיו לעתיד, דיבר על רצונו לצאת ללימודי רפואה, אולי ביולוגיה.
בתחילת חודש מרס 1988 גויס עפר לשירות חובה בצה"ל. על-פי בחירתו, הוצב בחיל ההנדסה. אביו של עפר, יוני, היה באותה תקופה סא"ל בהנדסה קרבית. הוא יצא לטירונות בבט"ר עציון ובסיומה נשלח לשרת בגדוד "אסף" של חיל ההנדסה. במסגרת הגדוד יצא לאימונים ולפעילויות מבצעיות אחרות.
במהלך אחת הפעילויות המבצעיות באזור שכם כתב עפר לאחד מבני משפחתו: "אנחנו עושים בדיוק מה שכולם רואים בטלוויזיה: סיורים, תצפיות, מחסומים. אנשים שנתפסים חוטפים מכות-רצח ולא תאמין איך אנשים שבאזרחות הם אנשים שקטים לגמרי נעשים פראים ומרביצים לפעמים בלי גבולות. אני לשמחתי עדיין לא 'זכיתי' להרביץ לזורקי אבנים, ולא כל ערבי צריך לחטוף סטירות ולהיות מושפל לעיני משפחתו".
ביום י"ט באדר ב' תשמ"ט (26.3.1989) נפל עפר בעת שירותו.
הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין ביבנה.
לבקשת המשפחה, לא נורו מטחי כבוד. הותיר אחריו הורים, ואחות – מיה.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "עפר הגיע לגדוד, המשך ישיר למסלול אשר אותו בחר בחיל ההנדסה ולו נועד. אלו שזכו להכירו מצאו בו אדם חכם, רגיש ומלא חום… בעל כושר מנהיגות, יכולת לקבל החלטות וביטחון עצמי רב.
תמיד שאף לטוב ביותר".
